מול הפלסטינים כמו מול חד״ש תע״ל, ביש עתיד משוכנעים שאם רק יגיד | עמית סגל

מול הפלסטינים כמו מול חד״ש תע״ל, ביש עתיד משוכנעים שאם רק יגידו כמה מילים נכונות, הצד השני יייצא מגידרו.

מתוך הטור בידיעות השבוע:ֶ

ממשלה יציבה שנשענת על קולות חד"ש-תע"ל היא אשליה, כצל פורח וכחלום יעוף. הקואליציה הנוכחית, שנשענה על מנסור עבאס גמגמה, כשלה והתפוררה בתוך עשרה חודשים בלבד. וזה עם מנהיג היסטורי שתמך בחוק האזרחות, איגף את מרצ מימין וקרא לא לתקוף מילולית מתנחלים. כמה זמן, אם כך, תחזיק ממשלה שנשענת על עופר כסיף ועאידה תומא סלימאן? הם הרי לא מסוגלים נפשית להצביע בעד תקציב מדינה שכולל תקציבי הצטיידות לצה"ל ותגבור של החטיבה להתיישבות, לא כל שכן להצביע בעד תקנות יו"ש.
ולכן הסיפור האמיתי איננו המשותפת, הכלה המיועדת שבכלל אינה מעוניינת במיסוד הקשר. הסיפור הוא יש עתיד, שעומדת כעת למבחן הפוליטי החשוב ביותר במערכת הבחירות החמישית, ואולי בכלל.
הגמגום של בכיריה בלט השבוע: בשישי תדרכו (לא בצדק) שהם אחראים לפירוק המשותפת כדי לקבל יותר ממליצים אצל הנשיא. בשבת, לאור התגובות הקשות בחברה הערבית, חזרו בהם. בהמשך השבוע זה רק הידרדר: המסר המוזר כלל ריקוד מגושם בין שבועה לא להישען על עודה וטיבי לבין הצהרה שבעקבות הפיצול סיכויי לפיד גברו, לבין ביטחון דתי כמעט, חסר ראיות, שלפיד ירכיב ממשלה. איך? עם מי? דף המסרים שתק בסוגיה.
בצר להם, מתמקדים במפלגה בקמפיין הממלכתי, שהמריא בשבוע שעבר לברלין והשבוע לניו יורק. לתמיכה בשתי המדינות, שהוצאה השבוע מהבוידעם ואווררה על בימת העצרת הכללית ללא כל מו"מ מדיני באופק, יש מטרה אחת: הגדלת המפלגה על חשבון הגוש. מרצ בירכה על ההצהרה, אך למעשה הייתה צריכה לקרוא למשלחת חילוץ.
כאן בארץ, נמשך חיפוש הקולות מתחת לפנס: טלפנית במוקד ההמרצה של יש עתיד הוקלטה השבוע מספרת לאחד המתלבטים שמיכאל ביטון מהמחנה הממלכתי "אמר יותר מפעמיים רק השבוע בראיונות שהם מצטרפים לנתניהו" היא שלחה אותו לגוגל, אבל מר גוגל, תומך גנץ שכמותו, מתעקש שאיננו מכיר כזו התבטאות.
בסקרים של כל המפלגות בולטת תופעה מעניינת: בוחרי המרכז שמאל אופטימיים הרבה פחות באשר לסיכוי שממשלה שלהם תוקם. למצביעי נתניהו יש את התקווה ל־61, מתנגדיו מקווים כעת בעיקר לעבור את החורף עם ממשלת מעבר, ואחר כך נראה.