מחקרים רבים מרחבי העולם, כמו גם מישראל, הראו באופן ברור שהחיסו | קורונה וירוס עדכונים - coronavirus/COVID-19
מחקרים רבים מרחבי העולם, כמו גם מישראל, הראו באופן ברור שהחיסון לקורונה יעיל ובטוח לשימוש בנשים הרות. במחקרים שעקבו אחר תוצאות ההיריון והלידה של מאות אלפי נשים הרות בארה"ב [1-4], בנורבגיה [5], בסקוטלנד [6], באנגליה [7], בישראל [8-9] ובמדינות נוספות נמצא שהתחסנות בזמן ההיריון לא השפיעה על השכיחות של סיבוכי היריון ולידה כגון הפלות, לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך, תמותה עוברית, ותמותה של היילוד. ממצא נוסף הוא שהחיסון הגן על המחוסנות מפני מחלת קורונה חמורה ומפני סיבוכים בהיריון שעלולים להיגרם מהידבקות בנגיף.
בשל הסיכון המוגבר לתחלואה חמורה ולסיבוכים בלידה כתוצאה מקורונה בהיריון, משרד הבריאות הישראלי, ארגוני מיילדות וגינקולוגיה וארגוני נאונטולוגים (רופאים המטפלים בפגים ויילודים) ברחבי העולם ממליצים ומעודדים נשים הנמצאות במהלך ההריון להתחסן לקורונה.
פרסום שהופץ לאחרונה מציג מראית עין מטעה, שלפיה נתונים מבית החולים רמב"ם מצביעים על כך שאצל נשים מחוסנות היו יותר הפלות ולידות שקטות מאשר אצל נשים שלא התחסנו. מדובר בניתוח נתונים שגוי לחלוטין ואין לו אחיזה בנתונים שכותבי הפרסום מפנים אליהם.
הדוגמה הבולטת ביותר להטעיה המופצת מפרסום זה היא תרשים שלפיו נראה כאילו נשים מחוסנות סבלו משיעור גבוה דרמטית של הפלות ולידה שקטה ביחס לנשים לא מחוסנות. ההצגה בתרשים מוגזמת עד כדי כך שבחודש מאי, טוענים כותבי הפרסום, הגיע שיעור ההפלות והלידות השקטות בקרב הנשים המחוסנות לכמעט 50%.
אבל רגע, 50% ממה?
לפני שנענה על השאלה, נציין שהשימוש באחוזים ללא ציון מספר המקרים יוצר רושם כאילו מדובר בתופעה נרחבת.
ההסבר שלנו מתייחס לתיאור שבעה מקרים בלבד בנשים מחוסנות של "הפלה ספונטנית, או הפסקת היריון יזומה, או לידה שקטה" (אי אפשר לדעת איזה מהם התרחש). רוב המקרים האלה יכולים להיות מצערים ואף טרגיים, אך מספר זה קטן מכדי שתהיה לו משמעות מדעית ברורה לגבי השפעת החיסון.
על מה כן אפשר להתבסס? על העובדה שהשפעתו של החיסון בנשים הרות מתועדת היטב, ויש מחקרים גדולים, מגוונים, ובלתי תלויים המראים שהחיסון בטוח לשימוש בהיריון.
חשוב מכך, אפשר לומר באופן חד משמעי שהנתונים שבהם השתמשו כותבי הפרסום בשום אופן אינם מראים שאחוז הנשים ההרות שעברו "הפלה ספונטנית, או הפסקת היריון יזומה, או לידה שקטה" בחודש מאי היה גבוה יותר בקרב מחוסנות מאשר לא מחוסנות. אין כל נתון כזה בקובץ הנתונים שנעשה בו שימוש כך שאי אפשר להסיק זאת ממנו (נסביר בהרחבה בהמשך).
אז כיצד נוצר מצג השווא? איך הגיעו הכותבים ל-50%?
הכותבים שיתפו שהם קיבלו לידיהם נתונים על מספר הלידות, ההפלות הספונטניות, הפסקות ההיריון היזומות והלידות השקטות שתועדו בבית החולים רמב"ם בכל חודש, עם מידע על הסטטוס החיסוני של הנשים באותם מקרים. על סמך נתונים אלה נקטו הכותבים כמה צעדים ליצירת מדד ל"נזק" של החיסון.
החישוב שלהם נעשה כך: אחוז ההריונות שהסתיימו ללא ולד חי מכל סיבה שהיא (הפלות ספונטניות, הפלות יזומות ולידות שקטות) מתוך כלל ההריונות שהסתיימו בחודש זה (לידות, הפלות ספונטניות, הפלות יזומות ולידות שקטות). אבל החישוב הזה מגלם בתוכו כמה טעויות מהותיות, שגורמות לכך שהמספר המתקבל חסר כל משמעות סטטיסטית.
הטעות הראשונה היא שנעשה שימוש במספר שסוכם את נתוני ההפלות הספונטניות, הפסקות ההיריון היזומות והלידות השקטות יחד. אבל מדובר באירועים שונים זה מזה: הם מתרחשים בשלבים שונים של ההיריון, הגורמים להם שונים, וגם השכיחות שלהם שונה (הפלות, ובפרט יזומות, שכיחות יותר מלידות שקטות).
איחוד הנתונים הזה אחראי לעיוות ולהטיה מתמטית חמורה, וגם יוצר רושם מטעה ומעורר חרדה שקיימת עלייה במספר ההפלות והלידות שקטות, אף על פי שמדובר במדד המונה כל מקרה שהוא אחד מהבאים: הפלה ספונטנית או הפסקת היריון או לידה שקטה, לא גם וגם. אי אפשר לדעת מהנתונים שהכותבים מפנים אליהם אם בחודש מאי (או בכל חודש אחר) בכלל הייתה ברמב"ם לידה שקטה ואם היא התרחשה אצל אשה מחוסנת.
הטעות השנייה היא לאגד את כל ה"לידות / לידות שקטות / הפסקות היריון / הפלות ספונטניות" שהתרחשו בחודש מסוים. אפשר לחשוב שמספר זה משקף את סך ההריונות, ואז לכאורה הוא חיוני להערכת בטיחות החיסון. זה מה שנעשה במחקרים רבים, כולל בישראל, שבחנו אם וכיצד החיסונים השפיעו על כלל אוכלוסיית הנשים שחוסנו במהלך ההיריון כולו ולאחר הלידה אבל ממש לא קרה בפרסום הזה.
המספר הזה בניתוח הנוכחי משקף את סך ההריונות שהחלו בחודשים שונים ושהסתיימו בחודש זה. הלידות הן תוצאות של הריונות שהחלו לפני תשעה עד עשרה חודשים, ואילו הנתון של ההפלות מתייחס להריונות שהחלו (לפחות בחלקם הגדול) לפני מספר קטן של חודשים.
@corona2019ncov
קורונה וירוס בטלגרם
