'הקורונה בעיניים שלי', ד'ר מלי קלר, מחלקה פנימית שמיר, אסף הרו | קורונה וירוס עדכונים - coronavirus/COVID-19

"הקורונה בעיניים שלי", ד"ר מלי קלר, מחלקה פנימית שמיר, אסף הרופא:

"הקורונה חשפה את מה שידוע מזמן: הפנימית אינה סקסית!

לא סקסי לנהל מטופל, כשיודעים שלרוב אין אפשרות להציע לו מזור מיידי,
לא סקסי לעבור על כל! תרופות המטופלים, שרשמו לו כל הפרופסיות האפשריות, ולחשוב מה מתנגש עם מה, מה אי אפשר לקחת, במצבים החריפים בהם הם נמצאים
לא סקסי לחשוב על הדרך הנכונה לאבחן מטופל, ואז להפנות אותו הלאה לבעלי המקצוע הנכונים.

הפנימית אינה סקסית, היא לא הייתה סקסית לפני הקורונה, ולא תהיה סקסית אחריה, היא לא מחזירה לאנשים את הראייה ואינה פותרת בעיות בניתוח אחד, היא אינה מיידית.

הפנימית אינה סקסית. היא לא מגייסת תרומות, לא נשלחת להתראיין בתוכניות (כדי להעלות את קרנו של בית החולים ולמשוך מטופלים לפרוצדורות יקרות).
היא ניהול רפואי/ אבחנתי/ ותרופתי ארוך שנים, של אנשים מבוגרים.

התקשורת מדברת על התגייסות צוותים רפואיים בקורונה. על עומס ושחיקה, ועל הערכה לצוותים. אבל צריך "לצבוע" בצבעים ברורים את המושג הערטילאי: 'צוותים רפואיים'. אלו הם הרופאים הפנימאים, כי הקורונה פוגעת ישירות בחולים המורכבים, 'בחולים הפנימיים', וכאשר מוקמת מחלקת קורונה חדשה בבית החולים, מרבית כוח האדם הרפואי, שנלקח אליה, הוא פנימאי.

הסטטוס קוו עם השנים נגס לאיטו מזכויות החולים הפנימיים והרופאים המטפלים בהם. החולים נאלצים לעבור בדיקות אינטימיות בפרוזדור (כמו: בדיקה רקטלית לשלילת דימום, עם וילון שלא באמת נסגר), לעבור החייאות בפרוזדור, לקבל מכה בראש מעגלת האוכל, שעוברת בפרוזדור, למות בפרוזדור, כשהמשפחה מסביב, כי אין חדרים פנויים.

למה? כי אלו חולים מבוגרים, בלי כוח לצעוק, כי אלו רופאים מותשים, ששכחו שפעם היה אחרת, כי אלו מתמחים צעירים, שנכנסים למערכת, בה הפרוזדור הוא המובן מאליו. המציאות קבועה באבן ובפרוזדור.

קלישאות הן ייצוג המציאות, עד רמת הבדיחה. כך היא ה"זקנה בפרוזדור", שמעטרת מעת לעת את מהדורות החדשות, והפכה לקלישאה חבוטה ומשומשת לצרכי רייטינג ופופוליזם, כשלמעשה היא כבר לא מעניינת אף אחת. הנכדה שלה, שעתידה ללדת, היא מעניינת ומחוזרת מאוד. היא "סקסית".

מתמחים מגיעים למחלקה הפנימית, כצומת הכרחי לפני בחירת תת ההתמחות. מעבירים ארבע שנים כשירות חובה, ולא מסתכלים אחורה. אין כמעט מומחים צעירים במערכת. צעירים לא חותמים קבע בפנימית. קשה לבחור במקצוע, שחווה זילות עם השנים.

אני צעירה, אני יודעת. כל כך צעירה במערכת, שקצת מרגיש לי שלא מקומי לזעוק. אבל אני חשה שהזעם עולה בי. אני כל כך אוהבת את המקצוע הזה, את רוחב היריעה שלו, את המטופלים. אני באמת מאמינה שזהו הבסיס לרפואה.

אבל מרגיש לי שלא 'שמים' עליי, לא רואים אותי, וגרוע מזה, לא רואים את המטופלים שלנו. הם פשוט פחות סקסיים כשאינם עם קורונה".

ד"ר מלי קלר, רופאה מומחית בפנימית א', במרכז הרפואי שמיר, אסף הרופא, 4 שנים רופאה

@corona2019ncov
קורונה וירוס בטלגרם